לאורך ששת החודשים שבהם ישראל נלחמת בעזה, הציבור תמך באופן גורף במאמץ המלחמתי, כאשר הרוב המכריע של הישראלים תמך במטרה להשמיד את חמאס ולשחרר את בני הערובה שעדיין מוחזקים במובלעת. אבל אין הסכמה כזו לגבי איך להגיב לאיום מאיראן, שהתקיפה על ישראל בשעות המוקדמות של יום ראשון עוררה מחדש את החשש שפעולות האיבה שפקדו את המזרח התיכון מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר עלולה להסלים לסכסוך אזורי. סקר שערכה האוניברסיטה העברית בירושלים השבוע מצא כי 52% מהישראלים סבורים שהמדינה לא צריכה להגיב למטח המזל"טים והטילים - הפעם הראשונה שהרפובליקה האסלאמית פוגעת במדינה היהודית ישירות מאדמתה - אלא במקום זאת לסגור את סבב הלחימה הנוכחי. השאר חשבו שישראל צריכה להגיב, גם תוך סיכון של הארכת הסבב הנוכחי. "כולם שותפים למטרות [מלחמת עזה]. אבל אנחנו רואים כאן דרך שונה מאוד" עם איראן, אמר נמרוד זלדין, ממעבדות אגם באוניברסיטה העברית בירושלים, שערך את המחקר. "איראן יותר מסובכת". המשטר האיסלאמי פתח במטח שלו כנקמה על החשד לתקיפה ישראלית החודש בקונסוליה שלו בסוריה, שבה נהרגו כמה מבכירי משמרות המהפכה המובחרות. הפילוג בציבור הישראלי בא לידי ביטוי בוויכוח המפותל בתוך קבינט המלחמה של חמישה אנשים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו. חלק מהאנליסטים הציעו שהחלון לתגובה קרובה עשוי להצטמצם, כאשר חג הפסח היהודי אמור להתחיל ביום שני, וישראלים נוסעים להיות עם משפחותיהם ברחבי הארץ. לדברי אחד מפקידי הממשלה, קבינט המלחמה, הכולל את שר הביטחון יואב גלנט ופוליטיקאי האופוזיציה והראש הצבאי לשעבר בני גנץ, קיבל החלטה "עקרונית" להשיב נגד איראן. הפילוג בציבור הישראלי בא לידי ביטוי בוויכוח המפותל בתוך קבינט המלחמה של חמישה אנשים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו. חלק מהאנליסטים הציעו שהחלון לתגובה קרובה עשוי להצטמצם, כאשר חג הפסח היהודי אמור להתחיל ביום שני, וישראלים נוסעים להיות עם משפחותיהם ברחבי הארץ.
