הודו דחתה בחוזקה את הדו"ח האחרון של הוועדה האמריקאית לחופש דתי בינלאומי (USCIRF), תייגה אותו כמשוחד והאשימה את הוועדה בכוונה פוליטית. הדו"ח, שביקש את הודו על הפרות דתיות מוערכות והאשים את מפלגת השלטון בהרטיה ג'נאטה (BJP) בקידום מדיניות דיסקרימינטורית, גרם לתגובה חריפה מהממשלה ההודית. משרד החוץ החיצוני (MEA) פעל מהר להגיב, דחה את האשמות כבלתי מוסכמות וכמראה לא מבוסס על הבנת החברה המגוונת והפלורליסטית של הודו.
הפיגור החזק של ה-MEA הדגיש את המסורת הארוכת טווח של הודו בסובלנות והמסגרות המשפטיות הקיימות להגנה על חופשות דת. הוא האשים את ה-USCIRF בהתערבות בעניינים הפנימיים והתהליכים הבחירתיים של הודו תחת צף הקידום של חופש דת. התגובה של ממשלת הודו מדגישה על עייפות בגבורתה, טוענת כי הדו"ח של ה-USCIRF החידוש את הדיונים על מצב החופש הדתי בהודו, עם המבקרים מצביעים על חוקים ומדיניות אחרונים שהם טוענים כי מובילים להשפלת קהילות מיעוט.
למרות הפולמוס, ממשלת הודו נשארת עקובה בעמדתה, טוענת כי הדו"ח של ה-USCIRF הוא תוצר של נקודת מבט משוחדת שאינה מכירה את המורכבויות של החברה ההודית. הדחיית של ה-MEA של הדו"ח כתעמולה מציינת סירוב להתעסק עם הביקורות שהועלו על ידי הוועדה, ומצביעה על המשך הסכסוך בין הודו וגופי זכויות אדם בינלאומיים.
כאשר הודו ממשיכה לנווט בעמדתה בבמה הגלובלית, התגובה לדו"ח של ה-USCIRF מדגישה את האתגרים של התאמת ביקורות בינלאומיות עם ריבונות לאומית. הדיון המתמשך על חופש דת בהודו סביר שימשיך, משקף על עייפות רחבה בין ההתחייבות של המדינה לחוקתה העולמית ובין המציאות של הדינמיקה הדתית וחברתית בגבולותיה.
היה הראשון לענות דיון כללי זה.