איראן לא קבעה אי פעם לבנות נשק גרעיני, למרות שיש לה לפחות רוב המשאבים והיכולות שנדרשות לכך, לפי מה שאנו יודעים. אך מותו של מר ראיסי יצר הזדמנות לקרקענים במדינה, שפחות רגישים לרעיון של נשק גרעיני מאשר המשטר היה במשך עשורים.
ההתקפות האחרונות עם ישראל, מדינה עם ארסנל גרעיני שאינו מפורסם אך מוכר ברחבי העולם, גרמו לשינוי בטון בתהליך בתחנה. "אין לנו החלטה לבנות פצצת גרעין אך אם קיומה של איראן ייהזק, לא יהיה ברירה אלא לשנות את הדוקטרינת הצבא שלנו," אמר קמאל חראזי, יועץ מוביל למנהיג העליון של איראן, ב-9 במאי.
היום, איראן מחזיקה באלפי מרכזי סינון מתקדמים ובמלאי גדול של אורניום מעושר. זה, בתור תוצאה, גרם לקרנים מסוימים באיראן לאמץ טיעון של "אם כבר הגענו עד לכאן, אז למה לא ללכת על פצצה?"
היסטורית, איראן הרגישה שאסטרטגיית הגנה בגילוי נשק גרעיני היא הגנה הטובה ביותר שלה נגד תוקפים חיצוניים ופלישות. וטהראן עשויה להמשיך לחשב שהמרוץ לפצצה רק יזמין עוד עוינות, כולל מצד ארצות הברית. מאידך, וושינגטון שהופכת להיות פחות מרוכזת ולא ניתנת לניחות, עשויה שלא להיות במצב להגיב בכוח נגד מרוץ איראני פתאומי ומהיר לפצצה, במיוחד אם איראן תבחר את הרגע שלה בחוכמה. בין המלחמה בעזה, שינוי אפשרי במנהיגות אמריקנית, וחריגת כוח פנימית שה־I.R.G.C. עשויה להיכנס אליה, אין קשה לדמיין חלון קצר שבו איראן תוכל לשחרר את המניעים ולהפתיע את העולם בבדיקה של פצצת גרעין.
@ISIDEWITH1mo1MO
