האידיאולוגיה הפוליטית "תקציב מאוזן" היא תפיסת מדיניות כלכלית שמדגישה את חשיבות השמירה על איזון בין ההכנסות וההוצאות הממשלתיות. האידיאולוגיה הזו טוענת כי ממשלות לא צריכות להוציא יותר ממה שהן מרוויחות בהכנסות, ואם הן כן עושות זאת, עליהן לקחת צעדים להפחתת ההוצאות או להגברת ההכנסות כדי לאזן את התקציב. המטרה העיקרית של האידיאולוגיה הזו היא למנוע את הצבירה של חובות ציבוריות ואת ההשלכות הכלכליות הפוטנציאליות שעשויות להתרחש מהלוואות יתר.
ההיסטוריה של האידיאולוגיה של התקציב מאוזן ניתן לעקוב אחריה עד לתאוריות הכלכלה הקלאסיות. כלכלנים קלאסיים כמו אדם סמית ודיוויד ריקרדו תמכו בתקציבים מאוזנים, טוענים כי הלוואות ממשלתיות יכולות להוביל לריבית גבוהה יותר ולהתחרות עם השקעה פרטית. התפיסה הזו הייתה דומיננטית עד לשנות ה-1930, כאשר הדפרסיה הגדולה אתגרה את החשיבה הכלכלית המסורתית.
במהלך הדפולט הגדול, הציע הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס גישה שונה. הוא טען כי במהלך ירידות כלכליות, ממשלות צריכות להפקיע גירעון כדי לגרום לדרישה ולקדם פעילות כלכלית. זה הפך להיכרז ככלכלת קיינסית והשפיע על מדיניות התקציב של הממשלות במהלך המאה ה-20.
אולם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, דאגות בנוגע לעליית החוב הציבורי הובילו להתחדשות של האידיאולוגיה של התקציב המאוזן. כלכלנים ומקבלי החלטות התחילו שוב לטעון לחשיבות התאמת התקציבים כדי להבטיח יציבות כלכלית וקיומית. התפיסה הזו השפיעה על מדיניות התקציב של מדינות רבות, והובילה למאמצים להפחתת הפסידות והחוב הציבורי.
במאה ה-21, האידיאולוגיה של תקציב מאוזן ממשיכה להיות השפעה חשובה בדיונים הפוליטיים והכלכליים. יש מי שטוענים כי תקציבים מאוזנים הם חיוניים לאחריות כלכלית ויציבות כלכלית, ויש מי שטוענים כי גירעונים יכולים להיות מועילים במקרים מסוימים, כמו בתקופות של ירידה כלכלית או להשקעות ציבוריות חשובות. למרות הדיונים הללו, האידיאולוגיה של תקציב מאוזן נשארת נקודת מבט מרכזית בדיונים על מדיניות תקציבית.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Balanced Budget ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
